פסק-דין בתיק ב"ל 4188-09-12

1.         זהו ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 23.8.12 (להלן: הוועדה), אשר קבעה למערער 0% נכות  מיום 1.12.11 (להלן: ההחלטה).

2.         טענות המערער:

2.1        הוועדה התעלמה ממסמכים רפואיים שהוצגו לה המציינים את מידת ההגבלה בתנועות המערערת וכן על טווח התנועה ביישור, לרבות המסמך של ד"ר דורון נויימן ואלה לא צויינו בפרוטוקול הוועדה.

2.2        הוועדה מציינת כי טווח התנועות של המרפק הימני הן בטווח התפקודי  - אין התייחסות להגבלה או העדר הגבלה. המונח תפקודי אינו עולה מהתקנות ולא ניתן לעקוב אחר הלך מחשבתה של הוועדה בהקשר לקביעתה.

2.3        הוועדה לא מבהירה מה פשר הפער בין ממצאי בדיקתה לממצאי בדיקתו של ד"ר קרת באשר לכיפוף מרפק ובהתייחס לצד הבריא. 

2.4        על הוועדה היה להתאים פריט ליקוי 41 (8) לתקנות או לשקול יישום פריט ליקוי 35 (1) (א).

3.         טענות המשיב:

3.1        המדובר בהחזרה לאחר פסק דין מיום 15/7/12 בו הוחזר עניינה של המערערת לאותו הרכב  על מנת שתשוב ותשקול עמדתה ביחס לנימוקי הערר שהגיש המשיב  הוא המל"ל, עוד נקבע כי המערערת תוכל להציג מסמכים רפואיים. עם זאת, אין חובת רישום של כל מסמך ומסמך אלא רק מסמכים מהותיים.

3.2        באשר לטענה כי הועדה התעלמה ממסמכים ולא התייחסה באופן מספק לחוות דעתו של ד"ר קרת, הוועדה ערכה בדיקה קלינית בה מצאה כי טווח התנועות במעלות ביד ימין זהה לטווח התנועות שנמצא בבדיקתה הקודמת מיום 12/1/12 שהינו יישור -5 מעלות, כיפוף 140 מעלות.

הועדה פעלה בהתאם לפסק הדין והשוותה את טווח התנועות שמצאה עם יד שמאל בו מצאה כיפוף 140 מעלות, יישור מלא, פרונציה וסופינציה מלאים. לצורך הערכת מגבלה בטווח התנועות יש להשוות בין הצד הבריא לבין הצד הפגוע כך גם מסביר ד"ר קרת בחוות דעתו, היינו, הועדה מצאה רק מגבלה קלה מאוד ביישור בלבד, לפיכך, אין מקום לקבוע נכות בהתאם לתקנות גם לא לפי פריט ליקוי 41(8). יודגש כי חוות דעתו של ד"ר קרת מתבססת על מגבלה ניכרת ביישור -25 מעלות, כאשר הועדה כאמור מצאה רק -5 מעלות. בנוסף, מצא ד"ר קרת גם מגבלה בכיפוף 140 מול 150 מעלות ביד הבריאה כאשר הועדה כאמור מצאה כי אין מגבלה בכיפוף. הועדה מסבירה כי לאור השוני בין ממצאיה לבין ממצאי ד"ר קרת לא קיבלה את קביעותיו בחוות הדעת ומוסיפה ומבהירה כי טווח התנועות הינו תפקודי ולכן אין מקום לקבוע נכות.

3.3        יש לשים לב למסמך מאת ד"ר דורון נוימן מיום 15/8/11 שניתן 3 חודשים לאחר הפגיעה שמצא יישור מלא כמו הועדה, חוות דעתו של ד"ר קרת שמצאה כאמור מגבלה ביישור של 25 מעלות היא העומדת בניגוד למסמכים רפואיים.

3.4        באשר לטענה בדבר יישומו של סעיף 35 וליתר הטענות, הלכה היא כי משמוחזר עניינו של מבוטח ע"י בית הדין לועדה רפואית לעררים בפסק דין הוראות על הועדה להתייחס אך ורק לאמור בהחלטת בית הדין ואל לה להתייחס לנושאים שלא פורטו באותה החלטה. משמצאה הועדה ממצאים שונים נימקה החלטתה והתייחסה למסמכים הרלוונטיים הרי שלא נפלה טעות משפטית בהחלטת הועדה. בשל כך מבוקש לדחות את הערעור.  להוסיף, כי פסק הדין מכוחו התכנסה הוועדה לא חייב את הוועדה להסביר את טווח התנועות שמצאה ביד שמאל אלא להשוות בין הטווחים שנמצאו ביד ימין ושמאל בלבד. 

דיון והכרעה:

4.         השאלה להכרעה במקרה שבפנינו היא האם מילאה הוועדה אחר ההוראות המפורשות שבפסק הדין.

            הלכה פסוקה היא כי:

            " משהוחזר עניינו/ה של המערער/ת לוועדה, עם הוראות, יהיה על הוועדה להתייחס אך ורק לאמור בפסק הדין" (דב"ע נ"ה/29-01, מנחם פרנקל נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כד 160, בעמ' 162).

5.         הוועדה, במקרה דנן, התכנסה בעקבות פסק הדין שניתן על ידי כב' השופטת מיכל נעים דיבנר ביום 15.7.12 בו נקבע כי:

            " ...בהסכמת הצדדים יוחזר עניינה של המערערת לוועדה הרפואית על מנת שזו תשקול ותנמק עמדתה ביחס לנימוקי הערר שהגיש המשיב (המל"ל). הוועדה תאפשר למערערת להציג בפניה כל מסמך רפואי לרבות חוות דעת רפואית ותתייחס למסמכים אלו במסגרת החלטתה המנומקת. אין באמור משום חובה להתייחסות לכל מסמך ומסמך שיוגש". (ההדגשה הוספה א.ק).

6.         פסק הדין כאמור הפנה לערר שהגיש המשיב ביום 21.12.11 במסגרתו התבקשה הוועדה לערוך השוואה של הצד הנגדי (השמאלי) על מנת לקבוע אם ההגבלה במרפק הימני אכן נובעת מהפגיעה הנידונה, והאם ובאיזו מידה נותרה נכות כתוצאה מהתאונה. כמו כן, חייב פסק הדין את הוועדה להתייחס למסמכים רפואיים מהותיים שיוגשו לה כלשון פסק הדין.